אולם VI — קשת נסרית
המצב כיום
בספרד מוערכת האוכלוסייה היהודית בכשבעים אלף נפש, אם כי לא כולם ספרדים. אף שזו קהילה קטנה, היא מגוונת ופעילה. בסביליה, הקהילה היהודית — אף שהיא מיעוט — מקיימת אגודה אורתודוקסית.
אגודה זו חברה בפדרציה של הקהילות היהודיות בספרד, דבר המחזק את קשריה עם שאר הקהילה היהודית במדינה. הקהילה היהודית של סביליה ממלאת תפקיד מכריע בחיים הדתיים והתרבותיים של חבריה, ושומרת על מסורותיה ומנהגיה חיים.
נוכחותה בעיר היא עדות לחוסן ולהמשכיות של הזהות היהודית בסביבה שבה, במרוצת הדורות, התמודדה הקהילה עם אתגרים רבים.
- שם
- תנ״ך בלאדינו (העתק).
- מידות
- 30 × 21 ס״מ (העתק).
- תיאור
- שער מעוטר בתחריט של מהדורת התנ״ך בלשון הספרדית שהוציאו לאור הספרדים באמסטרדם בשנת 1646, שהוצגה בתערוכה זמנית של ה-Círculo de Bellas Artes במדריד.
- תארוך
- 1646.
- מקור
- אוסף פרטי במדריד.
- צילום
- יאלה מסיאס.
לאדינו בסכנת הכחדה
לאדינו, המוכרת גם כספרדית-יהודית, היא לשון ששורשיה בקסטיליאנית העתיקה שדוברה בחצי האי האיברי בימי הביניים. לאחר גירוש 1492 נשאה עמה הקהילה הספרדית את הלשון הזאת לחלקים שונים של העולם, כגון טורקיה, יוון, בולגריה והבלקן. במרוצת המאות התפתחה הלאדינו מתוך מגע עם הלשונות המקומיות, וקלטה אוצר מילים וביטויים מטורקית, יוונית, בולגרית וסרבו-קרואטית, בין השאר.
המיזוג הלשוני הזה הוליד גרסה עשירה וייחודית של הספרדית, המשקפת את תולדות הפזורה הספרדית. ואולם הלאדינו הולכת ואובדת עם הזמן, שכן הדורות הצעירים של הספרדים הסתגלו ללשונות ארצות מושבם וחדלו להנחיל את הלאדינו לצאצאיהם. כיום נעשים מאמצים לשמר ולהחיות את הלשון הזאת, שהיא מורשת תרבותית יקרה.
- שם
- מהדורה של שיר השירים (העתק).
- מידות
- 30 × 21 ס״מ (העתק, כל עמוד).
- תיאור
- פנים מהדורה איטלקית של שיר השירים, עם הטקסט בעברית ותרגום ללאדינו של המקור העברי ושל נוסחו הארמי. הוצגה בתערוכה זמנית של ה-Círculo de Bellas Artes במדריד.
- תארוך
- 1769.
- מקור
- אוסף פרטי במדריד.
- צילום
- יאלה מסיאס.
- שם
- תחריט מקראי (העתק).
- מידות
- 30 × 21 ס״מ (העתק).
- תיאור
- תחריט בעל מוטיבים מקראיים מתוך מהדורת התנ״ך בעברית ובלאדינו שראתה אור בווינה. הוצג בתערוכה זמנית של ה-Círculo de Bellas Artes במדריד.
- תארוך
- 1813–1816.
- מקור
- אוסף פרטי במדריד.
- צילום
- יאלה מסיאס.
יחסים מוסדיים
בשנת 1986 כוננו ספרד וישראל רשמית יחסים דיפלומטיים, ופתחו שלב חדש ביחסיהן המוסדיים. ארבע שנים לאחר מכן, ב-1990, קיבלו הקהילות הספרדיות ברחבי העולם את פרס נסיך אסטוריאס לאחווה, כהוקרה על שימור מורשתן התרבותית, הלשונית וההיסטורית ממוצא היספני במשך מאות שנים.
בשנת 1992, במלאת חמש מאות שנה לגירוש היהודים מן הממלכות ההיספניות, התקיימה תוכנית «ספרד 92», מלווה ביוזמות תרבותיות ואקדמיות רבות.
בשנת 2015 אישרה ספרד את חוק 12/2015, שיצר הליך יוצא דופן שבו יכלו ספרדים שמוצאם מספרד לבקש את האזרחות הספרדית בהוכחת מוצאם הספרדי וזיקה מיוחדת לספרד, בלא צורך במגורים קודמים במדינה. החוק אף התיר לשמור על האזרחות הקודמת.
המועד להגשת בקשות חדשות במסלול יוצא הדופן הזה הסתיים ב-1 באוקטובר 2019. במהלך 2020 ו-2021 הוגברה בדיקת התיקים שכבר הוגשו, והדרישות התיעודיות יושמו בקפדנות רבה יותר — מה שהביא לעלייה ניכרת בדחיות. שינוי זה נגע בעיקר לאופן אימות המוצא הספרדי, לתיעוד שהוגש ולזיקה לספרד.
כיום אין מתקבלות בקשות חדשות בהליך יוצא הדופן של חוק 12/2015. עם זאת, הקוד האזרחי שומר על מסלול ייעודי לספרדים: הם רשאים לבקש את האזרחות הספרדית לאחר שנתיים של מגורים חוקיים בספרד, רצופים וסמוכים להגשת הבקשה, לעומת עשר השנים הנדרשות ככלל.
במישור המקומי, סביליה — שהשתייכה לרשת הרובעים היהודיים של ספרד «דרכי ספרד» בין 2012 ל-2016 — פתחה ב-2025 בתהליך שיבתה לרשת. לאחר שעמדה בהערכה המקצועית אושרה קבלתה בדצמבר 2025, ומאז 1 בינואר 2026 סביליה שבה להיות חברה מן המניין ברשת, ומחזקת את מחויבותה לחקר מורשתה היהודית והספרדית, לשימורה ולהפצתה.